“הוא לא“ מול “אינו“

טעות לעולם חוזר . ת | 85 רק בשלב הבא, ועוד בתקופת המקרא החלה “אין“ לשמש גם לשלילת פועל — וכך נולדה הנטייה : “אינני הולך“, “אינה שומעת“ . תהליך זה בו מילה המציינת היעדר קיום הופכת לכלי שלילה פעלי, מוכר גם בשפות אחרות והוא קרוי “מעגל קרופט“ ( Croft Cycle ) — על שם החוקר וויליאם קרופט שהגדירו בשנות ה- 90 . לכן, אם פעם “הוא לא“ נחשב שימוש עממי ו“אינו“ נחשב תקני — היום שתיהן חיות זו לצד זו, והשפה — כדרכה — בוחרת את מה שמתאים לה ( כמו היה בגד ) בכל רגע . לנסוע או ליסוע ? התשובה הרשמית היא : אף על פי שהנו“ן נבלעת בצורת העתיד ( “יִסַּע“ ) , בשם הפועל היא חוזרת — “לנסוע“ . וכך יוצא ש“משגיחי הכשרות הלשונית“ עלולים לנזוף במי שאומר “אֶסַּע“ על שלא נזהר בדקדוק, ויגערו בו שוב כשהוא אומר “לִיסּוֹעַ“ — דווקא כשהוא מנסה להקפיד . לרכב או לרכוב ? הצורה התקנית היא “לרכוב“, אך לאוזניים רבות דווקא “לרכב“ נשמעת “נכונה“ או “גבוהה“ יותר . ייתכן שזו תוצאה של הקבלה לפעלים אחרים כגון : "לשכב" . ואולי פשוט בשל משקל לשוני שמרגיש טבעי יותר בעברית החדשה . 86 | ד"ר רותי ברדנשטיין מזרון או מזרן ? הצורה התקנית היא “מִזְ...  אל הספר