טעות לעולם חוזר . ת | 63 לילות כימים ימים כלילות 64 | ד"ר רותי ברדנשטיין הצורות התקניות הן : “על קוצו של יוד“ — עניין קטן ביותר אך בעל משמעות מכרעת ( מהתורה, כמובן ) . “על חודו של קול“ — עניין עדין ומורכב, לרוב שברירי . השיבוש נובע מהדמיון בין שני הביטויים — שניהם עוסקים בזוטות שההשלכות שלהן גדולות . “אם בארזים נפלה שלכת“ — ביטוי פיוטי ונפוץ, אך שגוי . הגרסה המקורית היא : “אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי הקיר ? “ המשמעות : אם הגדולים — החזקים והמשפיעים — נופלים, מה יעלה בגורלם של החלשים ? דוגמה לעיוות כביכול של ביטוי שכבר השתרש בעברית הינו : "החלום ושברו" ( במקור : "החלום ופתרונו", ראו ספר שופטים : "ויהי כשמע גדעון את מספר החלום ואת שברו", כלומר, ה"שבר" של החלום הוא פשרו, פתרונו ולא ניפוצו, כפי שנהוג לחשוב היום ) . כמו כן, דוגמאות לשינויי משמעות של ביטויים ( עד להיפוכם ) שגם הן כבר השתרשו בעברית : עצת אחיתופל כעצה רעה ( במקור : עצה טובה ומועילה ) , הביטוי "למפרע" במשמעות 'בראייה מחדש' ( במקור : 'במבט לאחור' ) , הביטוי "לראות עין בעין" כביטוי של הסכמה, ואולי גם בשל השפעת האנגלית ( ב...
אל הספר