תן וקח — מי לקח מה?

50 | ד"ר רותי ברדנשטיין כשמישהו אומר : “השכרתי דירת ארבעה חדרים בחולון וטוב לי שם“ — ברור שהוא מתכוון לכך שהוא גר בדירה, לא משכיר אותה לאחרים . למרות זאת, הפועל “השכרתי“ אמור לציין דווקא את הצד שנותן את הדירה — המשכיר . בלבול ? אולי . אבל לא מפתיע . הסיבה לכך פשוטה : שני הפעלים — שָׂכַר והִשְׂכִּיר — שייכים לבניינים הנתפסים כ“פעילים“ : קל והפעיל . ההבחנה ביניהם עדינה, כמעט חמקמקה . הראשון עומד, השני יוצא, אבל לשניהם מראה של פועל עיקרי . והסביל ? מֻשְׂכָּר — אך הוא מציין את מצב הדירה, לא את פעולתם של האנשים . המצב מסובך עוד יותר בפעלים לָוָה והִלְוָה . המַלְוֶה הוא הנותן, הַלּוֹוֶה הוא המקבל . בפועל, רבים אומרים “הִלְוֵיתִי מאה שקלים מחברה שלי“ — אף שהכוונה היא ללקיחה, לא להענקה . ההבחנה נעשית, אם בכלל, רק דרך מילת היחס : ל- או מ- . וכך גם בשָׁאַל והִשְׁאִיל . רבים אומרים : “השאלתי כובע מחבר שלי“, או “שאלתי כובע לחבר“ . בלבול ? ודאי . אבל גם כאן יש הסבר . המילה “שאלתי“ מזוהה קודם כול עם שאלה — ולכן רבים מחפשים חלופה אחרת לפעולה של לקיחת חפץ בהשאלה . אז מה למדנו ? שכאשר הפועל מתקיים בזוג...  אל הספר
אוריון הוצאה לאור