טעות לעולם חוזר . ת | 43 כך גם לגבי הפועל “להוזיז“, שמושפע מצורת פעלים בגזרת פ“י — כמו “הוליך“, “הוריד“, “הוביל“ — אף שהשורש ז - ו - ז משתייך בכלל לגזרת ע“ו . לכן הצורה התקנית היא “הזיז“, כמו “הריץ“, “הקים“, “העיף“ . מזיזים, מריצים, מקימים . אז מדוע יש המתעקשים לומר “הוזיז“ ? מפני שהם מזיזים את הפועל לגזרה אחרת — גזרה מוכרת יותר . אף על פי שהשימוש ב“להוזיז“ נדיר יחסית, כשהוא רווח בקרב דוברים ילידיים — קשה עוד להחשיבו כטעות . לעיתים זו פשוט דרכה של העברית להתחדש . תופעות דומות קיימות גם בפעלים אחרים : • הוֹרִיק — נעשה בשפת הדיבור במשמעות “רוקן“, אף שבמקרא משמעותו “הפך לירוק“ . • הוֹזִיל — תפס את מקומה של הצורה "הֵזִיל" . גם זו תופעה קדומה, לא שגיאה של ממש . אגב, "הִזִיל" מעיד על דמעות וריר . המכנה המשותף : הדוברים משלימים פערים דקדוקיים באופן אינטואיטיבי — והעברית, כדרכה, מתאימה את עצמה .
אל הספר