טעות לעולם חוזר . ת | 19 השימוש הטבעי של הדוברים, ולא על פי הנחיות מגבוה . שפות רבות ברחבי העולם מתנהלות ללא רגולציה כלל — ובכל זאת שומרות על חיוניות, עושר לשוני ורמות שונות של פורמליות, כעניין של תרבות, הקשר ומסורת . גם כשישנן אקדמיות לשפה, תפקידן שונה ממקום למקום . ובישראל ? גם כאן לא תמיד התקבלה פעילות האקדמיה ברוח טובה . המשורר אברהם חלפי כתב עליה : "זו אקדמיה ללא כינור ראשון . משהו צורם את האוזן למשמע מקהלת השמות המשתתפים בה . . . ואין לתאר את הלשון ללא חידושי השמות, התארים והפעלים על כל צורותיהם שהכניס בה" . כמו כן, המשורר והמתרגם הנודע דאז יונתן רטוש תהה — "איזו דמות יש לוועד הלשון העברית ללא חבר אחד ששפת אימו היא עברית, ללא אחד שהוא יליד הארץ ? " והינה התמונה מתבהרת : האקדמיה נעה בין שני קטבים — מוסד אקדמי, ייצוגי, שנטייתו היא לפורמליות העלולה להיות מרוחקת מן המתחולל ב"שטח" — לבין הצורך הממשי להוות מוסד מעשי, המגיב לחיים הלשוניים עצמם . במאמר ( משאל על האקדמיה והרכבה ) במוסף "משא" של עיתון "על המשמר" נכתב כך : "בהרכבה זה מופיעה האקדמיה כמוסד 'אקדמאי' שהוא אומנם 'מורם מעם', ע"פ ...
אל הספר