16 | ד"ר רותי ברדנשטיין אין עוררין על כך שמחקר מעמיק של העברית ורבדיה לאורך הדורות הוא עניין חיוני . עם זאת, קשה לקבל את הרעיון שלפיו יש לכוון את דרכה של שפה חיה באופן מלאכותי . שפה, כל שפה, ובעיקר העברית — היא מערכת דינמית, מתפתחת, משתנה תדיר . איש אינו שולט בה . לא גוף ממסדי, לא מלומדים, לא ועדה — וגם לא האקדמיה . החלטות מתקבלות, כללים מתפרסמים, אך את מה שמתקבל באמת — קובעים הדוברים, גם בשפה כתובה . לפעמים שינוי בלשון מתרחש בלי שנרגיש בו כלל . בדיעבד, רק במבט לאחור, אנחנו מבחינים עד כמה השתנתה השפה . לאחר קום המדינה גבר הצורך בשפה אחידה, שתשמש כלי לגיבוש חברתי ולאומי . משימה זו הייתה מורכבת : להפוך את העברית לשפת חיים של ממש . אנשי התחייה, ובראשם בן-יהודה, יחד עם חברי ועד הלשון שקדם לאקדמיה, מילאו תפקיד היסטורי במשימה זו . משנת תשע"ה ( 2014 - 2015 ) מציינת האקדמיה את "יום הלשון העברית" בשבעה בינואר, תאריך הולדתו של אליעזר בן-יהודה "מחייה השפה העברית" . היום הזה נחוג בבתי ספר ובמוסדות שונים, ויש בו מסר חשוב : העברית חיה, מתפתחת כל העת ושייכת לכולנו .
אל הספר