מאפיינים ייחודיים של הפרדת הרשויות בישראל

164 פרש חרלקל שורות אלו ) משמש גם כראש התביעה הציבורית ( תפקיד שיפוטי ) ; והמושג יועץ מטעה, כי תקדימים משפטיים שונים קיבעו את מעמדו כפוסק בנושאים משפטיים, שפרשנותו לחוק מחייבת את הממשלה על כל חלקיה ודרגיה ( תפקיד ביצועי ) . מכאן שתפקידו של היועמ"ש הוא שיפוטי וביצועי גם יחד, ובכך משבש את עקרון הפרדת הרשויות . לפיכך נראה שהפרדת שני התפקידים מחויבת המציאות, מאחר שהכפילות פוגעת באחד העקרונות הבסיסיים של המשטר הדמוקרטי . עם זאת, למרות מאפייניה של משׂרת היועמ"ש, עצמאותה של הרשות השופטת נשמרת בדרך כלל בישראל, לכל הפחות כך היה עד היום . השיבוש העיקרי בהפרדה הוא בין שתי הרשויות האחרות — המחוקקת והמבצעת . היות שהרשות המבצעת חזקה בהרבה בכל הקשור לאמצעים העומדים לרשותה, הכוללים חרב ( כוחות חמושים ) וארנק ( שליטה בתקציבי עתק ) — היא זו שנהנית כביכול מההפרדה, ולהבדיל מלשון החוק, בפועל היא זו ששולטת ברשות המחוקקת במקום להפך . שיאו של השיבוש הזה הוא ( כפי שכבר צוין ) ועדת שרים לענייני חקיקה . באמצעות מוסד זה, השרים כופים בפועל על הכנסת חקיקה שנראית להם ונוחה להם, כמובן תחת הכסות של דמוקרטיה . הנוהג הפ...  אל הספר
אוריון הוצאה לאור