עליונות המשפט כעיקרון דמוקרטי? הצחקתם אותם

לבר דררשרדלכ ישביא 127 במילים אחרות — ביטול כל הגבלה על שוד הקופה ושוד הדעה ( מערכת המשפט ) , כך שהמנצח יוכל לעשות כל מה שירצה . מכאן עד דחיית הבחירות ואף ביטולן הדרך קצרה, וקיבלנו דיקטטורה של המנצחים והנצחת ניצחונם, כמו שנאמר ונעשה בדיקטטורות אחרות . הרי כבר אמרנו : ONE MAN ONE VOTE ONE TIME . בשלב מסוים אירעה הסלמה נוספת : שר המשפטים, הממונה כמובן על הקשר בין הממשלה למערכת המשפט, מכריז שאינו מכיר בנשיא בית משפט העליון — אף שנבחר כראוי ובמסגרת הכללים הנהוגים במערכת זו — ולכן לא ישתף איתו פעולה אפילו במקרים הנדרשים בחוק . לְמה הדבר דומה ? תארו לכם שמערכת המשפט לא תכיר בחוקיות הממשלה . אם המבצע ( שר המשפטים ) אינו מכיר בחוקיות השופט — יכול מחר בית המשפט לפסוק שהממשלה כולה לא חוקית . יופי של דמוקרטיה, מופת של הפרדת הרשויות . תרחיש אימים אשר מתממש לנגד עינינו . הכול החל באי הקפדה על עקרון הפרדת הרשויות . אם הרשות המבצעת שולטת זה מכבר במחוקקת, מדוע שלא תשאף להשתלט גם על השופטת ? וזהו המדרון המוביל ישירות לדיקטטורה, כלומר שלטון של רשות אחת בלבד : כאשר הרשות המבצעת משתלטת על שתי הרשויות אחרו...  אל הספר