114 פרש רבלעל האופוזיציה הם ביקורת, פיקוח, הצגת חלופות, הגנה על האינטרסים של המיעוטים ועוד . למרות כל זאת אפשר כי מדובר במראית עין בלבד, שכן במשטר שלנו האופוזיציה והקואליציה הן בפועל מבנים שנוצרים אחרי הבחירות בידי הרשות המבצעת, כדי לשמר את יכולתה למשול, או במילים אחרות — לשלוט ברשות המחוקקת באמצעות הבטחת רוב לעמדותיה ברוב ההחלטות והצעות החוק . הגופים המייסדים את הקואליציה הם מפלגות, לפיכך מטרתם היא שדעתם תתקבל תמיד . מאחר שהמפלגות הן שממנות את חברי הכנסת, דעתם של חברי הכנסת בכל נושא נקבעת על פי רוב סיעתם בכנסת, במוסדות המפלגה ובמקרים רבים — על פי מנהיג המפלגה בלבד . כלומר תפקידם של ראשי הקואליציה ( שכיום פועלים כמוסד בשם הנהלת הקואליציה ) , הוא להבטיח שחברי הכנסת מכל המפלגות בקואליציה יצביעו לפי רצון הממשלה . דעתו האישית, האמיתית, של חבר הכנסת אינה חשובה ואינה קובעת . מה שקובע הוא דעת המפלגה, ולעיתים קרובות, מעל המשמעת הסיעתית ( של הסיעה, המייצגת את המפלגה ) נמצאת המשמעת הקואליציונית . לפיכך חבר כנסת הוא מעין בובה של מנגנון, או של מערכת מנגנונים . הוא אינו מרים את ידו על פי שיקול דעת ...
אל הספר