הלקירפ כדררשרדלכ כלקיכ 57 לפני כ- 3,000 שנה, כבר זיהו את הסכנות הגלומות בה, שאותן אנו מכירים ואף חשופים להן מדי יום . רוב הדיקטטורים האיומים ביותר בהיסטוריה המודרנית נבחרו בשיטה דמוקרטית . לא רק היטלר, מוסוליני ודומים להם . גם "דמוקרטיות עממיות" ברוח קומוניסטית גלשו מהר מאוד לדיקטטורות איומות במסווה של שלטון ההמון . ההמון הוא הריבון במשטר דמוקרטי, אך הוא טרוד בענייניו, ולכן נתון לתחבולות ולהונאות מצד מועמדים הנעזרים במקצוענים שיודעים לכוון להחלטות אמוציונליות, שרובן "נגד" ולא "בעד" . מועמדים אלה יודעים להיבחר אך לא יודעים בהכרח למלא את התפקיד שנבחרו לו, וחלק מהם עלולים להפוך לרודנים אשר תחילה יישענו על חלקים מההמון, אך בהמשך — על הצבא, על המשטרה, על "משמרות מהפכה" וכדומה . מובן שבשנים שחלפו מאז תקופת יוון הקלאסית נוספו עקרונות נוספים למשטר הדמוקרטי כגון עליונות המשפט, הגנה על המיעוטים, הפרדת רשויות וכו' — בין השאר כדי למנוע או לפחות לצמצם סכנות אלה, אך גם הדמגוגים יודעים זאת — ולפיכך מכוונים את הסתת ההמון בעיקר נגד מוסדות והסדרים אלה . בארץ אנו עדים לתהליך כזה בדיוק — שבירה מתמדת ובוטה...
אל הספר