ההבחנה בין טובת המצביעים לטובת המדינה

26 פרש ר קרפ לפעול יותר מתוך רגש, כעס או פחד, ופחות על פי שיקול דעת רציונלי . הדבר עלול להוביל להחלטות פזיזות ואף מסוכנות למדינה כולה . תוקידידס, שסקר את התנהלותה של הדמוקרטיה האתונאית במהלך המלחמה הפלופונסית, לא התנגד עקרונית לדמוקרטיה . הוא ראה בה משטר בעל פוטנציאל להצלחה, אך גם בעל פוטנציאל לסכנות, בעיקר כאשר אין מנהיגות חזקה ומוסרית שמסוגלת לנווט את המערכת בצורה אחראית . נשמע מוכר ? בוודאי ! ראו מה מתרחש בימים אלה במדינות דמוקרטיות כגון ישראל, ארצות הברית ואחרות . כמו כן — לעומת אתונה הקדומה, שבה שלט ההמון ישירות באמצעות אסיפת העם, בימינו, גם בדמוקרטיה הרחבה ביותר, ההמון "שולט" רק באמצעות הבחירות . לאחר מכן שולטים נציגיו שנבחרו, ובחירות מתקיימות אחת לכמה שנים, ולכן לעיתים גם טובת ההמון אינה עומדת לנגד עיניהם של הנציגים שנבחרו, וּודאי לא טובת הכלל או המדינה . כשבוחרים או נבחרים אומרים "בחרנו בשלטון הימין, לפיכך מה שקורה לשמאל ומה שקורה עקב כך למדינה לא אמור לעניין אותנו" — מדובר בשלטון לטובת ההמון ולא בשלטון לטובת המדינה . מן המפורסמות היא שהבטחות שניתנו על ידי מועמדים לפני הבחירות,...  אל הספר
אוריון הוצאה לאור