242 בן גוריון היה בשיאו בפגישה, והיא נחשבה למוצלחת ביותר . לאורך כל שמונה שעות הרצאתו איש מהמוזמנים לא עזב את המקום . המיליונרים היהודים היו נלהבים, שאלו שאלות רבות וקיבלו תשובות לשאלותיהם מפי בן גוריון, שילוח וקפלן . כבר לאחר המפגש התייחס לכך בן גוריון וכתב ביומנו, כי “כל הנאספים הבטיחו לעזור ולסייע ברצון ובהתלהבות “ . נדבנים אלה הסכימו באותה פגישה לעבוד יחד ולהקים ארגון התנדבות רחב — “מכון סונבורן“ — אשר במשך כחצי שנה גייס כשמונה מיליון דולרים ( סכום גדול בערכים של אותם ימים ) לרכישת מכונות שנדרשו לתעשיית הנשק והתחמושת המחתרתית בארץ ישראל . גם בשנים שלאחר מכן פעל המכון בכל רחבי ארצות הברית לגיוס כספים למטרות אלו, אשר הסתכמו בעשרות מיליוני דולרים . אלה לא היו הכספים היחידים שהגיעו ארצה מאמריקה . ההבדל המהותי בין כספי “מכון סונבורן“ לכספים שזרמו לארץ בצינורות המקובלים היה אופן השימוש בהם . באלה שבאו ממקורות רשמיים לא ניתן היה להשתמש למשימות חשאיות — ואילו לגבי השימוש בכספים המוזכרים כאן, הסודיות הייתה הכרחית . הכספים שנאספו לאחר המפגש המדובר, הם שהובילו לכך שבשנים 1946 - 1947 הועברו בח...
אל הספר