107 ספרדי או תימני, שהוא צדיק תמים והוא כמו נביא ממש שכבר נתגלו על ידו כמה דברים, אבל צריכים לילך אליו דווקא בעלות השחר, כשהוא עוד לפני התפילה . אני לא התעצלתי ובאתי אליו ולא רצה בשום אופן לקבל אותי מפני שהוא חולה . אגב, כבר פסק לגמרי לענות על שום עניינים מאין אלה, וגם אשתו הזקנה מאוד צועקת עליו ללה עין ( ? ) והלכה כנראה להתפלל, כי היה סדור בידה ( הוא כבר אינו יכול בכל יום ללכת לביה׳כ׳נ׳ס ) . א׳ע׳פ׳י׳כ׳ ( אף על פי כן ) , כשסיפרתי לו ע“ד ( על דבר ) מצבי הקשה, ומעצם הדבר בשביל מה באתי עוד לא הגדתי לו כלום, אז פתח הוא את פיו ואמר ב׳ז׳ה׳ל׳ ( בזו הלשון ) : “למ׳ע׳ל׳ היה בוודאי איזה היזק יתן ד׳י׳ת ( אדוניי ירום תפארתו ? ) שיתמלא חסרונו, ותוך כדי דיבור קם ממקומו וניגש אליי והביט בפניי . אני כמעט נבהלתי ממנו הנורא, ומייד נכנס לחדר אחר וסגר הדלת . אני נשארתי יושב יחידי והוא שהה שם כרבע שעה, אח“כ יצא חשב וחשב ואמר אלי ב׳ז׳ה׳ל ( בזו הלשון ) : “לא נביא אני ולא בן נביא אלא לפעמים נותן לי ד׳י׳ת׳ ( אדוני ירום תפארתו ? ) מחשבה ישרה לכיוון האמת . כמדומה לי שנלקח ממך דבר מה חפץ או מעות מזומנים . ושוב התע...
אל הספר