הגדודים העבריים — מכתב מדוד בן גוריון אל יצחק בן־צבי (9.7.1919)

95 שהוקם בירושלים, ואף ביקשו וקיבלו את רשותו של המפקד התורכי בעיר לגייס גדוד מיליציה יהודי להגנה על ארץ ישראל, שהחל להתאמן במגרש הרוסים, אולם לאחר שהופסקו הגירושים ההמוניים של נתינים זרים עקב התערבות הדיפלומטים הזרים, החליט ג׳מאל פאשא לגרש מארץ ישראל את כל מי שקשור לפעילות ציונית . בן גוריון ובן- צבי נאסרו ונחקרו על קשריהם עם התנועה הציונית העולמית . הם שוחררו בערבות וכינסו את חברי הוועד המרכזי של “פועלי ציון“ שהחליט שאם יגורשו, יקימו בארצות הברית תנועה חלוצית . מאחר ששמותיהם הופיעו ברשימת הצירים לקונגרס הציוני, הם קיבלו זמן קצר לאחר מכן צו גירוש מהקיסרות העות׳מאנית . בסוף מרץ 1915 הועלו בן גוריון ובן- צבי על ספינה לאלכסנדריה ללא מסמכים, וכשהגיעו לשם נאסרו על ידי הבריטים כאזרחי מדינת אויב . בהתערבות קונסול ארצות הברית הם שוחררו . בקהיר הם התווכחו עם יוסף טרומפלדור וטענו בפניו כי הקמת יחידה צבאית יהודית ( גדוד נהגי הפרדות ) שתצורף לצבא הבריטי במלחמתו בתורכיה, עלולה לגרום לכך שהממשלה התורכית תגיב בפרעות ביהודי ארץ ישראל אשר יביאו לחורבן היישוב העברי בארץ . לאחר שבועות אחדים הפליגו השניים...  אל הספר