ירושה שקטה | 147 שעקבותיו נעלמו באושוויץ ? אולי סבתא פריידה וסבא יחיאל ההורים של אבא, בכל זאת יצאו מטרבלינקה ? אולי הם ברחו, אולי הם ניצלו, אולי מישהו אסף אותם, אולי איבדו את הזיכרון, אולי רק מחכים שמישהו יחפש אותם ? בכל יום חיכיתי ל- 20 : 13 כמו שמחכים לחדשות חשובות . ישבתי עם דף ועט, מוכנה לרשום שמות, תיאורים, מקומות . כאילו אני בלשית קטנה במשימת חייה . לפעמים הייתי שואלת את עצמי, מה אעשה אם באמת אשמע שם מוכר ? למי אתקשר ? למי אכתוב ? אבל את המחשבות האלה דחיתי . העיקר היה לשמוע . לחכות . אמא לא הסכימה להקשיב . "את צריכה להבין," הייתה אומרת בקול שטוח, כמעט אדיש, "אבא שלי איננו . אין את מי לחפש . גם מאלה שהגיעו לטרבלינקה לא נשאר אף אחד . אין מה להקשיב . " ואני הסתכלתי עליה, ולא הבנתי איך היא יכולה להיות כל כך בטוחה . איך אפשר לדעת בלי לבדוק ? בלי לשמוע ? בלי לנסות ? לא יכולתי לוותר . "אמא, אולי הוא בכל זאת יצא ? " הייתי מקשה, "אולי מישהו ראה אותו ? אולי הוא מחפש אתכם ? " ואמא, כמו סלע, לא זזה, "אין . אין את מי לחפש . " הטון שלה היה סופי, חותך, אבל בתוך העיניים שלה ראיתי משהו אחר . משהו...
אל הספר