48 | רונית ולגרין היינו רחוקים מכל זה, לכאורה . אבל הרגשנו את זה מחלחל פנימה, כמו המתח באוויר לפני הסערה . כשברור היה שהשיחות אינן מובילות לשום פתרון, התערבו המעצמות הדומיננטיות באותה תקופה, גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית, ולקחו את המושכות לידן . הן הציגו הסכם חד-צדדי שנקרא "תכתיב וינה", במסגרתו זומנו כל אחת מהמדינות בנפרד ונמסרה לה ההכרעה, ללא כל אפשרות לערער . בהתאם להחלטה שניתנה ב- 30 באוגוסט ,1940 שורטטה מפת האזור מחדש . רומניה נדרשה לוותר על שטחים נרחבים מטרנסילבניה, שהועברו לשליטת הונגריה . כתוצאה מכך, למעלה משניים וחצי מיליון בני אדם מצאו את עצמם לפתע תחת ריבונות שונה . בני אדם, שהתעוררו לחיים במדינה אחרת, עם שלטון אחר, שפה אחרת ודגל אחר . ביום אחד החליפו את השלטים ברחובות . הדגלים השתנו, המדים של החיילים בתחנות המשטרה נראו אחרת, והמבטא של הפקידים במשרדי הממשלה קיבל גוון שונה . פתאום השפה ההונגרית שהייתה בשבילנו שפת הבית, הפכה לשפת השלטון . ויחד עם זה הגיעו החוקים החדשים . והפנים החדשות . בסיגט, המבטים של המבוגרים נעשו רציניים יותר, לחישות בשולי השיחות, תנועות ידיים מהירות, מבט...
אל הספר