ירושה שקטה | 39 אנחנו יהודים, לא נוצרים . לא ממש הבנתי את הקשר . אבל זה מה שיש, אנחנו לומדות לטינית, ואני לא רעה בדקלום מילות התפילה שלמדנו בלטינית . אני מדקלמת ברהיטות את ה- dominus patris spiritus sanctus ( בשם האב, הבן ורוח הקודש ) , וכשאני רוצה לעצבן את ההורים, אני משננת את התפילות בקול רם, בלטינית צחה . הייתי יודעת שכל מילה שנשמעה כמו צליל זר בבית, כל ניחוח של שפה שלא רצו לשמוע, תעורר תגובה מיידית . גם הלטינית הייתה על הגבול . מין שפה זרה שנכפתה עלינו . אבל כשהגרמנים נכנסו לסיגט, היה ברור שהגרמנית איננה שפה שנלמד או ננסה לדבר בה . לא מרצוננו . זה לא רק אני . זה היה באוויר בבית . מין הסכם לא כתוב, שכל אחד מאיתנו ידע בעל פה . גרמנית לא נכנסת . לא דרך הפה, לא דרך האוזניים, לא דרך קירות הבית . אחרי שנים, אחרי המפץ הגדול, גרמנית הייתה טאבו גדול בשבילי . לא יכולה לראות סרטים בגרמנית, לא יכולה לשמוע ראיונות עם דיפלומטים גרמנים, ואפילו המבטא . כשמישהו מדבר אנגלית במבטא גרמני, זה מעורר אצלי תגובה פיזית של צמרמורת . אני זוכרת את הפעם הראשונה שנתקלתי בשפה הזאת מחוץ לבית . היינו באוטובוס . מי...
אל הספר