האינתיפאדה משנה צורה – מהתקוממות עממית לפיגועי טרור

190 | הרצועה המקוללת לקרב, התפוגגה . הללו מצאו לעצמם כעת תעסוקה יומיומית לפרוק בה את שנאתם לישראל, באמצעות יידויי אבנים, הבערת צמיגים או סתם השתתפות בהפגנות . בקיץ 1988 החל הארגון לשקם עצמו מהמכה שספג בתחילת האינתיפאדה ולהשמיע ביתר שאת קול ברור שקרא לשינוי הקו העממי ומעבר למאבק מזוין . בפרסומים שהפיץ הארגון נכתב שאש"ף אינו מצליח להחדיר נשק חם לשטחים, וצה"ל למד להתגונן היטב מפני המטענים המאולתרים המופעלים בשטח ואינו סופג אבדות . אחד הקולות הבולטים היה פתחי שקאקי שגורש ללבנון ומשם נשא דברי הסתה ללא הפרעה . הוא טען כי יש לעבור למאבק מזוין, שיכלול שימוש בשני אמצעים – פיגועי ירי ופיגועי התאבדות . פעולות כאלה יביאו לקורבנות רבים בקרב הישראלים, יפגעו במוטיבציה להמשיך ולשלוט בשטחים ויעניקו תנופה מחודשת לאינתיפאדה, שלא תוכל להחזיק לאורך זמן היקפים כאלה של הפגנות . אומנם גירושם של נח'אלה ושקאקי ניתק אותם מפעילות השטח, אולם פתח עבורם רשת שלמה של קשרים ורעיונות על אדמת לבנון . לאחר גישושים ראשוניים עם מנהיג "החזית העממית" אחמד ג'יבריל, שעל שמו קרויה העסקה שהביאה לשחרורם של רבים מאסירי עזה שלוש שני...  אל הספר
ספרי ניב