שנות ה-70' – ישראל ומצרים בין מלחמה לשלום

116 | הרצועה המקוללת בזמן המיידי שלאחר המלחמה נקטו המדינות הערביות נשק כלכלי חדש ויעיל . הן צמצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי, ובכך הביאו לעליית מחירים חדה ולמשבר עולמי כולל של שוק האנרגייה . עליית מחירי הנפט הגיעה לשיעור של פי 20 ( ! ) ופגעה קשות בכלכלתן של מדינות מערב אירופה וצפון אמריקה . מטרת החרם הערבי הייתה אחת, להעניש את המדינות הללו על תמיכתן בישראל ולהביא לבידודן . המדינות הערביות השתמשו בצורה כוחנית ויעילה בנשק הנפט כאשר חילקו את מדינות המערב לשלוש קבוצות, בהתאם לעמדתן ביחס לסכסוך הישראלי - ערבי : ידידותיות ( לערבים ) , ניטרליות ועוינות . צמצום האספקה לכל מדינה נעשה בהתאם להשתייכותה לאחת הקטגוריות, ועל מדינות ששויכו לקטגוריה "עוינות" הוטל חרם מוחלט, כלומר אספקת הנפט אליהן הופסקה לחלוטין . החלטה 338 וועידת ז'נבה עוד בטרם הושגה הפסקת אש בשטח אישרה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה ,338 שהייתה בפועל המשכה הישיר של החלטה 242 שאישר הארגון אחרי מלחמת ששת הימים . השוני הקל בהחלטה הייתה הקריאה לפעולה מעשית – פתיחה של משא ומתן מיידי ליישום החלטת האו"ם 242� ואכן בחסות ההחלטה כונסה בארמון ...  אל הספר
ספרי ניב