68 | הרצועה המקוללת המצרים שלא היו מעוניינים לספח את רצועת עזה על פליטיה, אך גם לא רצו להעניק לה אוטונומיה פלסטינית, בחרו בפתרון ביניים של החלת ממשל צבאי ותחתיו מינהל אזרחי מטעמם ברצועה . המצרים אסרו על המופתי חוסייני וממשלת "כל פלסטין" 19 שהקים להגיע לרצועת עזה כדי לא להותיר כל פתח להתפתחותה של מנהיגות עצמאית . את הרצועה ניהל גנרל מצרי שהוגדר כמושל הצבאי שלה . הגנרל היה כפוף למשרד המלחמה המצרי . תושבי הרצועה לא קיבלו תעודות זהות מצריות אלא תעודות זהות מיוחדות שהעידו על מוצאם הפלסטיני . אף שחלק מהפליטים יושבו עם השנים במבני קבע, ריכוזי האוכלוסייה שהתהוו במחנות הפליטים בשטחה הגאוגרפי המצומצם של הרצועה, העניקו לה את הכינוי "מחנה פליטים אחד גדול", מאחר שהמחנות ובנייני הקבע הפכו בעיני המתבונן לרצף צפוף אחד . עשרות מחנות פליטים צפופים נוצרו בשטח הרצועה, ובתוכם כמה מחנות גדולים במיוחד - בח'אן יונס, ברפיח ובעיר עזה . כפתרון לצפיפות הופקעו שטחים חקלאיים מעטים שנותרו בשטח הרצועה, ועליהם הוקמו שכונות נוספות, מה שלמעשה הקל על התושבים אך פגע ביכולת התעסוקה שלהם . בהיעדר מקורות תעסוקה, החלו לשגשג ב...
אל הספר