החינוך המוסיקלי

"שירים לעת בוקר ושירים בערב, שירים בטיולים ובלימודים . ואין לך נושא שלא יסתיים בהצגונת, ואם אין שירים מן המוכן כותבים שירים . ושותף לכך המחנך והמורה למוסיקה ושותפים הילדים" 115 . בהמשך הזמן, כאשר הילדים בגרו, הוצאו גם השירים והשירה מהנושאים . כבר ב­ 1934 כתב בנימין עמר, שקבוצת "אילה" היתה הקבוצה היחידה במוסד אשר שילבה בלימוד הנושאים חומר מוסיקלי . שאר הקבוצות לא עשו כך 116 . לחינוך המוסיקלי במוסד היו, לדעת מעצביו, שתי מטרות עיקריות : א . כאמצעי חינוכי מתפקידו היה למצות, ככל האפשר, את סגולתה המיוחדת של אומנות זו למטרות חינוכיות : עידון הרגשות והטעם, פיתוח חוש המידה והמשמעת הפנימית, התאמת רצון היחיד לצורכי הכלל, העמקת ערכי הלשון ופיתוח חינוך רעיוני באמצעים אמוציונאליים . ב . כמטרה, תפקידו היה להטות את לב הילד לאומנות זו; לפתח בו את חדוות הפעולה המוסיקלית ואת היכולת לבצע מוסיקה; לציידו בכלים ובידיעות על­מנת להבטיח הווי מוסיקלי בחברת הילדים במוסד ואחר כך בקיבוץ 117 . מאמצע שנות השלושים ניתן החינוך המוסיקלי במוסד בארבע מסגרות : ו ( שיעורי זמרה . 2 ( שיעורי נגינה . 3 ( פעולת המקהלה . 4 ( פעו...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית