לימודי התנ"ך

מסורתו של עם ישראל, אשר שלובים בה מומנטים דתיים, אולם שלל לחלוטין את כל גינוני הדת, הפולחן והאמונה באלוהים . בפרק זה, אשר פורסם בשנת הקמתו של המוסד, צבי זהר אינו מציג עמדה ברורה ומנומקת . אין הוא נדרש להוראת התנ"ך או לקיום החגים בבית­הספר . נראה, שעיקר דבריו מכוונים להצביע על כך שיש לפסול את כל גילויי הדת של החברה היהודית המסורתית בגולה . בארץ­ישראל צריך, לדעתו, לחדש "ולחרוט על הדגל את סמל החיים החדשים והצורות החדשות" ,89 מפני שאם לא ייעשה כן יש סכנה, לדבריו, לנסיגה אחורנית לתוך הישן, אשר אבד עליו הכלח . בדבריו של צבי זהר יש הרבה מן השלילה של כל הסממנים הדתיים בתרבות היהודית . הוא ראה בחיים בארץ­ישראל חידוש ומהפכה וסבר, שהתנאי לכך הוא התעלמות ונטישה של כל הפולחנים הדתיים . הוא אינו מפרט ואינו מציע מה יבוא במקום סממנים אלה ואיך גישה זו משפיעה על הנושא של הוראת התנ"ך בבית­הספר 90 . נראה, שגישה חילונית מובהקת זו השפיעה מאוחר יותר גם על הוראת התנ"ך במוסד החינוכי . הדיון הרחב הראשון על לימודי התנ"ך בקיבוץ הארצי, התקיים במועצה של כל קיבוצי השומר הצעיר שנערכה בכרכור ב­ 52­ 28 במאי 1929 . מועצ...  אל הספר