בתחום הכלכלי היתה בין המוסד לבין הקיבוץ התחשבנות הדדית מתמדת בכל התחומים . המוסד היה, כאמור, בבעלות התנועה והוא נדרש לשלם למשמר העמק על כל השירותים שקיבל . בנימין עמר, ממורי המוסד, ניסה להביע את העיקרון שעלפיו צריכה להתנהל מערכת היחסים בתחום הכלכלי . הוא טען, שהמוסד שותף לאוצרות הטבעיים של המקום לא בתורת חסד אלא בתורת זכות, ושיחסו של הקיבוץ למוסד צריך להיות פרוטקציוני 07י . בנימין עמר התכוון לכך, שהקיבוץ לא יתחשבן עם המוסד בפרטים קטנים, ובנושאים כלכליים יש לנהוג עם המוסד לשבט ולא לחסד . למשל בנושא הקרקע שהמוסד ישב עליה . קרקע זו שייכת למשמר העמק והיתה התלבטות אם יש לחייב את המוסד על השימוש בקרקע של הקיבוץ . בסופו של דבר לא שילמו אנשי המוסד על השימוש בקרקע . זאת היתה כוונתו שהמוסד שותף היה לאוצרות הטבעיים בזכות ולא בחסד . בנימין עמר נימק את רעיונו זה בכך שלמעשה לקיבוץ יש יתרונות כלכליים לא קטנים מכך שהמוסד נמצא לידו . למשל, הילדים לא צריכים לנסוע רחוק לבקר את הוריהם . יתרון מובהק אחר היה עבודת הילדים בענפי הקיבוץ . אך נראה שהדברים לא התנהלו על מי מנוחות בין הקיבוץ למוסד . מצאתי מכתבי ה...
אל הספר