קיבוץ משמר העמק, הוא הביע את דעותיו בצדדו באפשרות של ביתספר דולאומי במוסד וכתב בין היתר : "מה המעשה ) הדגשה במקור ( אשר עושה התנועה שלנו בשטח זה ? ) קירוב בין יהודים וערבים בארץישראל ( . מה המה הגשרים הנבנים ל ) . . . ( היכן שפת הדולאומיות המשותפת בחינוך ילדינו ? ) . . . ( אנו מעבירים יום יום משנאתנו ) אל הערבים ( מנה גדולה וכפולה לילדינו אנו . הנה ילדינו, בנינו גדלו, מה ידיעתם והבנתם את העם השכן ? " 137 . בהמשך הוא סיפר על השימוש במלה ערבי כבמילת גנאי עלידי חברי הקיבוץ בנוכחות ילדיהם והתריע על כך שהילדים בקיבוץ מתחנכים לשנאת הערבים . לטענתו, היהודים חושבים את עצמם לחזקים ויחסם אל הערבים הוא גאוותני ומתנשא . הוא שאל בציניות, האם האפשרות לחינוך לדוקיום עומדת בסתירה לאידיאולוגיה של השומר הצעיר ? וסיים בשאלה רטורית צינית : "מי זה אומר שהאידיאולוגיה גם מחייבת בחיים ? " 138 . נראה, שמרדכי שנהבי כאב מאוד את הנושא הערבי ולא השלים עם כך, שיש ניתוק מוחלט בחינוך בין הילדים היהודים לבין הילדים הערבים . הוא סבר, שדרך החינוך אפשר לקרב בין הילדים הערבים ליהודים וללמדם לחיות באחווה . לדעתו, חבר...
אל הספר