בעקבות הזמן המרובד של אוליביה מסיאן: 'המדריך לקצב, צבע ואורניטולוגיה'

הוא נכנע לספקולציות האבסטרקטיות ביותר על אודות הזמן והמֶשֶך, ובו בזמן הוא הביט בטבע - בנופים ובציפורים - ותרגם את החומר לשפה פרטית משלו . הוא חקר תרבויות ואמונותיהן, מבחינת הזמן והמרחב, לא כדי לפגוע באמינותן, אלא על מנת לגזור מהן תכונות שניתן לשלב בדרכי ההבעה המוזיקלית שלו . מסיאן הוא אספן של פריטים שונים מאוד, אשר נשלפו מהמקורות ללא כל קשר, והוא מעניק להם את צלם אישיותו . הוא אינו אוהב הגבלות, ובמקומן הוא מצהיר על אחדות ומהלל אותה . 19 בטכניקות של השפה המוזיקלית שלי אין כל אזכור לתפיסתו התיאורטית-פילוסופית את הזמן . הספר עוסק בהצגת הטכניקות הייחודיות שפיתח מסיאן ובהשמתן ביצירותיו . לעומת זאת, הפרק הראשון של הכרך הראשון ב מדריך עוסק אך ורק בהצגה של תפיסת הזמן ומפרט את השקפותיו של מסיאן בנוגע להיבטים רבים שלו . הוא עושה זאת דרך התייחסות לקשת רחבה של תיאוריות ספקולטיביות ומדעיות ותפיסות פילוסופיות, בשילוב כמה רפרנטים ליצירותיו ולטכניקות שפיתח . ניתן לפרש את הפרקים הנוספים של הכרך הראשון כהשמה של אותן תפיסות תיאורטיות-פילוסופיות, או לחלופין להתייחס לפרק הראשון כאל הקדמה לפרקים הבאים של כר...  אל הספר