דוגמה 2 פ זפח ידזפ וקפ חקל יב ליתחמוז מבביּמ תפב ביחוב מלתל 48 בדואט המסיים את המערכה הראשונה מוצגת חוויית הגילוי של כל אחד בפני עצמו ובפני רעהו בעת ובעונה אחת . היחס הקונטרפונקטי שיצר וגנר בין שני הקולות דרך המוטיב רה, מי - שני חלקי שש עשרה, פה - שמינית, משקף הן את ייחודו האישי והן את שותפות הגורל בין שניהם . המוטיב המשוטט בין הקולות מצביע על ההכרה של שניהם בכך שהתשוקה מאירה את כוח המחשבה . המוטיב הבונה את החרוז המשותף ל"חזה" ( der Brust ) ולחוויית ה"התעלות" של האהבה ( Lust ) נמצא תחילה בתיבות 1858 ‑ ,1859 אך אחר כך מופיע במבנה ריתמי אחר, שעדין טמון בו ניצוץ הגילוי . הניצוץ הזה ניצת בנפשם גם בשעת השבר שהתרחש בחייהם - תיבות 1863 ‑ 1864 ( welten entronen ) , ואחר כך בתיבות 1870 ‑ ,1871 כשהם מתברכים בו מחדש ( du mir gewonen ) . כאמור, מוטיב הניצוץ, הלהט והתשוקה מתלכדים בדואט בהכרה של טריסטן ואיזולדה בכך שהם צועדים במשותף, וכל אחד מהם מודע לייחודו האישי ; שכן הייחוד האישי העצים את אהבתם . בשלב זה של מודעות הם מביעים את כוחה של ההכרה בלהט אהבתם . טריסטן בתיבה 1873 ( einzig bewusst ) ממשיך ...
אל הספר