5 וכך, שוב, מחזירות את ההגדרה ליכולותיו של כל סובייקט וסובייקט . אם כן, אין תמה על כך שהדיון בתחושת הזמן במוזיקה נמשך לעבר שני קטבים מנוגדים שאכנה כאן בשמות "הקוטב המצמצם" ו"הקוטב המרחיב" . הקוטב המצמצם מבקש לברר, בדרך כלל בתנאי מעבדה, את הצד הפיזיולוגי של חוויית הזמן כפי שהיא מושפעת מגירוי מוזיקלי מדוד ומווּסת, כאשר לעיתים מדובר בקטע מוזיקלי "סינתטי" שנכתב עבור ניסוי המעבדה . עוד בשנות ה- 50 של המאה הקודמת שאל אחד מחלוצי מחקר זה, לאונרד ב . מאייר ( Meyer ) , את הרעיונות והכלים למחקרו מתחום פסיכולוגיית 6 כיום רוב המחקרים השואפים לקוטב זה שואלים את הגשטאלט ( Gestalt ) . הפרוטוקול שלהם מתחומי הקוגניציה ומדעי המוח . תהליך האופֶֶּרָציונָליזציה ( operationalization ) - תרגום שאלת המחקר לניסוי אמפירי - הוא זה 7 לדוגמה, ניתן למדוד שבעטיו "מצטמצמים" ממצאי המחקרים בקוטב זה . את תגובותיה של אוכלוסיית נסיינים לגירוי מוזיקלי כלשהו . אך אם ברצוננו להגיע בסופו של הניסוי לתגובות מדידות ומדויקות כמו זמן תגובה, דופק, לחץ דם או פעילות מוחית, עלינו לצמצם ככל האפשר את המשתנים המוזיקליים . אם ברצוננו לעסוק...
אל הספר