פתח דבר

הוויטליות, או הַחַיוּת ( élan vital ) הטמונה בתנועה האין-סופית של זרימת החיים, תנועה שמקנה לאדם את היכולת לשנות דפוסי חשיבה אוטומטיים ומקפיאים . שני מושגי יסוד אלו הם ציר עיון מרכזי במאמרה של שושנה זאבי "ריכרד וגנר - טריסטן ואיזולדה : התשוקה בראי תודעת הזמן" . מאמר זה בוחן כיצד השהות והוויטליות תורמים להבנת רעיון התשוקה באופרה של וגנר - תשוקה המניעה את היכולת של כל אחד מהגיבורים לבטא את ייחודו האינדיווידואלי . מקום מרכזי של מושג המֶשֶך עולה במאמרה של אלונה אפשטיין "בעקבות הזמן המרובד של אוליבייה מסיאן" . אפשטיין פורשת את מכלול ההיבטים על מהות הזמן כפי שביטא מסיאן בספרו המדריך לקצב, צבע ואורניטולוגיה ובוחנת את ההיבטים התיאורטיים של הזמן בשילובם עם התהליכים הקומפוזיטוריים ביצירותיו של מסיאן . המאמר השלישי בחוברת, שאף הוא מעלה את מושג המֶשֶך של ברגסון, נכתב על ידי יוחנן קנדלר - "בין חלום לזיכרון ברביעית המיתרים של אנרי דיטייה Ainsi la nuit " . קנדלר בוחן את השפעתו של ברגסון על הגישה האסתטית של דיטייה בנוגע לזיכרון המוזיקלי . דיטייה בחן את תעתועי הזיכרון והציג אותם ברשת סבוכה של רעיונות מו...  אל הספר