158 אסנת גולדפרב-ארזואן לכך ש קזבלן הקדים את זמנו היא התיוג השלילי כלפי העולים יוצאי מדינות האסלאם שהתבטא במובהק במהומות בוואדי סאליב ( שאירעו ב- ,1959 כלומר, 6 אחרי העלאת המחזה בתיאטרון הקאמרי ) ואחריהן במחאת "הפנתרים השחורים" . כעשרים שנה לאחר מכן, סיפורו של קזבלן נשאר רלוונטי לא פחות . חוקרת הקולנוע אלה שוחט מקשרת את הסרט קזבלן למרי המזרחי של תנועת "הפנתרים השחורים" וטוענת שהוא מגיב לסטיגמות חברתיות על בחורים מזרחים ממוצא 7 מרוקני ו"מודע יותר לאופייה החברתי הכפוי של 'נחיתותו'" . במאמר זה אבחן כיצד מעוצבת ב קזבלן ההוויה הלאומית הישראלית דרך המחזמר והסרט ואת תפקידה של המוזיקה בעיצוב מסריו התרבותיים והלאומיים . לעומת המחקר המואץ בשדה המוזיקה הפופולרית בישראל, שדה המחקר על אודות המוזיקה בתחום אמנויות הבמה הוא שדה בור . עדיין לא נותח מחזמר או סרט מוזיקלי שלם בהקשר מוזיקלי, ובמחקרים על מלחינים שהלחינו לממד 8 הבימתי - כדוגמת אלכסנדר ( סשה ) ארגוב ( מחקר שיצא לאור בעבודת דוקטור 10 ויוני רכטר 9 שמנתח את לחניו של ארגוב מכיוון הפרוזודיה של השפה ) ובספר 12 ) - חסר ניתוח הקושר את המוזיקה למחזה ....
אל הספר