דגנית אליקים 86 השנים . באופרה זו המלחין, ולא התזמורת או מבצע / ת וירטואוזי / ת מסוג כזה או אחר, הוא-הוא מרכז הבמה . האופרה העיוורת הרדיו ומכשירי ההקלטה היו הסנוניות הראשונות בהמצאות הטכנולוגיות שבישרו אלטרנטיבה לבמה כמדיום להשמעת מוזיקה . הן בודדו את הסאונד מההיבט החזותי של העשייה המוזיקלית לכדי סאונד נטול גוף . תופעה זו הגיעה לנקודת קיצון כאשר החלו לשדר ברדיו הקלטות של אופרות תיאטרליות, שכן האספקט הוויזואלי ההכרחי לרפרזנטציה מלאה של אופרות אלו נעדר מהן לחלוטין . עם זאת, עובדה מסקרנת היא שהרפרטואר האופראי זכה לסיקור ולהפצה בקרב הציבור הרחב בקנה מידה מקיף יותר מאי-פעם הודות לטכנולוגיות אלו . שידור של אופרות קנוניות מהרפרטואר המוכר ברדיו החל כבר בשנת ,1910 ועם השנים נפתחה הדלת גם לאופרות מוכרות פחות ואף לאופרות שנשכחו כליל במהלך ההיסטוריה . ככל שהרדיו התפתח, מלחינים שבתחילה גילו חשדנות רבה כלפי המדיום החדש החלו להתייחס אליו ברצינות וכתבו יצירות שעוצבו במיוחד לרדיו, בין שקיבלו תמלוגים לכתיבת יצירות אלו ובין שלא . "אופרות רדיו" מסתמכות על יכולת הרדיו לגרות את דמיון המאזינים, והן מתאפיינות...
אל הספר