הפואטיקה של חוויית הסף בשירה ובמוזיקה (׳השער האפל׳ - דוד פוגל ואייל אדלר; ׳הכרמל האי־נראה׳ - זלדה וינעם ליף; ׳ציפור כלואה׳ - יאיר הורוביץ ומנחם ויזנברג)

158 שושנה זאבי המסורתיות, שאמנם הצרו את מרחב המחיה הרוחני שלו אך גם חיזקו את תחושת הביטחון, השייכות וההגנה האישית שלו . כל אלו הפיחו חיים בספרות שנשענה על המחשבה האקזיסטנציאליסטית לסוגיה, דתית וחילונית . ברובד השני ניתן למצוא את הקשרים הפְנים – תרבותיים הייחודיים לכל אחד מהמשוררים . אחרי ככלות הכול, רעיונות אוניברסליים מפגישים מחדש משוררים עבריים עם אוצרות הרוח היהודיים : המקרא, ההלכה, החסידות וההגות היהודית . ניתן לראות כיצד הרובד הרוחני היהודי מעצב את הלשון הפואטית שתבטא את המערבולת הרגשית המציפה את האדם המודרני בהוויה של זרות ותלישות, שאינה קשורה רק להיבט הלאומי . דמותו של הליריקן הכותב עברית מתמודדת עם תחושת אובדן, שכול וחוסר תקווה, והוא מחפש אחיזה בחיוניות היצירה, במשמעות שממנה יוכלו המשורר או המשוררת להצמיח תודעה שיש בה מן היופי - מנגיעה במעמקי האפלה ועד נגיעה בנשגב מבינת אנוש : בנגיעה במסתרי לשון הקודש המלווים את האני הלירי במחזור השער האפל ( פוגל ואדלר ) אל הנעלם הגדול של משמעות הגורל האישי ; במסע לגילוי האור האלוהי במראות הטבע הארציים ב הכרמל האי – נראה ( זלדה וליף ) ; בתהייה ...  אל הספר
רסלינג