אלי שרעבי 236 נירה והדס שרעבי ולאחיינים ולאחייניות שהופיעו מעל כל במה אפשרית בקריאה לשחרורי . תודה גם לחבריי הקרובים, שתמכו במשפחתי לאורך תקופת השבי ופעלו למעני . כמו כן, אני מבקש להקדיש את הספר ולהכיר תודה לכוחות הביטחון, ובתוכם תודה מיוחדת למערך המילואים, לכל המשפחות שנתנו ונותנות מעצמן כדי להבטיח את שחרור החטופים ואת ההגנה על גבולות ישראל . בחודשים הארוכים במנהרות החמאס לא הפסקנו לחשוב על המשפחות השכולות שהקריבו את היקרים להן מכול כדי להושיע אותנו . לא היינו קמים מאסון שבעה באוקטובר ללא התגייסות של העם היהודי כולו, בישראל ובתפוצות, בקריאה שהדהדה ברחבי העולם להשבת החטופים . בהיותנו בשבי לא ידענו ולא יכולנו להעלות בדעתנו את ההיקף והעוצמה של המסר הצלול והחשוב הזה, שהרעיד את נשמת העולם . תודה לכם . הצלחתי לקום על הרגליים בזכות שורת מלאכים שיצאה מגדרה כדי לדאוג שאחזור לחיים . אני מודה לצוות הרפואי בשיבא — תל השומר בראשות ד"ר נויה שילה, לפסיכולוגית שלי יפעת גרינוולד-כהן ולעובדת הסוציאלית הקלינית סימי מאיה, שסייעו לי בשיקום הנפש . לרונית ורמי שבירו שפתחו את ביתם וליבם בפניי . חטוף 237 ואשר...
אל הספר