אלי שרעבי 198 שנאכל טוב . מוסיפים לנו חלווה, גבינה, פול . אנחנו שמחים שיש לנו את חליפות הטרנינג החדשות, כי קר במנהרה ולח ואין שמיכות . מפקד הצוות, שקיבל אותנו בשלישי בערב ברכב, מופתע מאוד כשהוא מבין שאנחנו יודעים שאנחנו אמורים להשתחרר בשבת . הוא משדר לנו ששום דבר לא בטוח . אנחנו לא יודעים אם הוא מופתע כי זה לא בטוח, או מופתע שסיפרו לנו . אנחנו לא יודעים אם באמת זה לא בטוח . אני מבין שנגזר עלינו להיות באפלה עד הרגע האחרון . ברביעי בערב, אור אומר לי : "אלי, אני שומע מישהו שמדבר בעברית" . "עברית ? " "כן, כן", הוא אומר, "אני חושב שמפקד הכוח, שיצא מקודם, חזר למנהרה עם עוד בן אדם, והבן אדם הזה מדבר בעברית" . השמיעה שלי, שגם ככה הייתה חלשה, נחלשה עוד יותר בחודשים האחרונים, ואני מנסה להבין מאור מה עוד הוא שומע . "אני שומע שעושים תשאול למישהו", אומר לי אור, ומוסיף : "שמעתי את התאריך עשרים וארבעה בדצמבר" . "עשרים וארבעה בדצמבר ? " אני שואל את אור . "בטוח ? " "כן", עונה לי אור ושואל, "למה ? " "זה אוהד בן עמי", אני אומר לו, נרגש . חטוף 199 "מי ? " שואל אור . "אוהד בן עמי", אני אומר שוב, "אוהד, חבר...
אל הספר