היינו הקונספציה 200 בדבר אחד בלבד : להילחם ולנצח . הקשר היחיד שלנו עם העולם החיצון עבר דרך אברום הרס"פ, שהיה עולה מולי בקשר בכל ערב ומעביר לי ידיעות בענייני כוח אדם, ובראשן שאלות מבנות הזוג של החיילים : מה הסיסמה לאפליקציה של הבנק ? האם לחתום על המשכנתא ? האם לעבור דירה כמתוכנן ? האם לסגור אולם לבר- המצווה של הילד ? ברגע שהסתיים התדריך עליתי בקשר מול הפלוגה וסיפרתי להם את הבשורה המשמחת . מכל טנק וטנק עלו צעקות נרגשות . סוף סוף הפסקה ! אלא שאז, שלוש שעות לפני היציאה, גל כינס את כולנו שוב . המבט על הפנים שלו כבר אמר לנו הכול . "קיצרו את הזמנים, לא נוכל לצאת לזיקים . נחזור אחורה למרחב בטוח יותר ויהיו לנו 24 שעות הפסקה . מחר נצא להתקפה על ג'באליה . אנחנו הגדוד הראשון שיפתח את הציר עבור החטיבה . גולן, אתה מ"פ חוד — הפלוגה שלך תוביל ראשונה . תתחיל נוהל קרב — התכוננות לקראת לחימה" . רוחי צנחה . כבר שלושה שבועות לא שמעתי את קולה של יפעת . כל מה שרציתי היה לשמוע ממנה שהיא בסדר, שהילדים בסדר, ולהאמין שגם אני עוד בסדר . ניסיתי לא להראות את התסכול שלי . החיילים היו כל כך זקוקים להפסקה הזו . ניגשתי...
אל הספר