פרק 12: רות, היישר

רו,ת הייתר 191 האוגדתית לעומק הרצועה . באותו לילה קיבלו כוחות גבעתי משימה לכבוש את "המרובע הביטחוני", מרכז העצבים של הזרוע הצבאית, "הקריה" של חמאס . האויב נערך היטב לאורך צירי הגישה ליעד, והקרב היה קשה וממושך . בשלב מסוים הבינו באוגדה שהשמש עלולה לזרוח בזמן שחיילי החטיבה עדיין נלחמים . אני מניח שהם לא רצו שגבעתי יישארו חשופים באור יום בעודם מתקדמים לעבר היעד . ברגעי החושך האחרונים עלה מח"ט 401 בקשר מול גל ופקד עליו לעזוב את סופיה ולנוע עם הגדוד לעבר המרובע הביטחוני מדרום, כדי למשוך את האויב אלינו ולאפשר לחטיבת גבעתי להשלים את הכיבוש מצפון . גל דיווח על כך בתדר הגדודי ופקד על היערכות לתנועה . אולם כשניסה לנוע לכיוון נקודת היציאה, הטנק שלו נכנס לשיפוע צד חמור ונתקע . "ארגנטינה כאן קודקוד, אני מצטרף אליך לטנק", שידר לי בקשר, בדיווח שחשבתי שלעולם לא אשמע . ליפשיץ שמע את המג"ד, ומיד הכין את הצריח לקליטת איש צוות חמישי . תוך כדי הכאוס של הקרב, ניקו הוביל את הטנק שלנו לכיוון הטנק של גל, כדי לאפשר לו לעבור בין הטנקים במהירות ובחשאי . השמש החלה לטפס בקצה הרקיע, וגל הבין שעם כל הכלים שנפגעו במהל...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר