פרק 11: שערי עזה

היינו הקונספציה 170 "'הנני העני ממעש, נרעש ונפחד מפחד יושב תהילות ישראל . באתי לעמוד ולהתחנן לפניך על עמך ישראל אשר שלחוני' . התפילה הזו, שמקורה בתפילות הימים הנוראים, מבטאת את גודל המעמד והאחריות המוטלת על שליח הציבור . מיום שמחת תורה, כל אחד ואחד מאיתנו הוא שליח ציבור . יהודי או דרוזי, דתי או חילוני, ימני או שמאלני . בעת הזו לא אנשי תחנונים אנו, כי אם אנשי מלחמה . באנו לעמוד, להילחם ולהגן על עמך ישראל אשר שלחונו . אנו עומדים בשליחות הציבור, כדי להגן בגופנו, כחומה בצורה, על משפחותינו, נשותינו וילדינו . אנו עומדים בשליחות הציבור להשיב את כבודו של עם ישראל ואת ערכיו ולהילחם מלחמת קיום בין האמת ובין השקר, בין האור ובין החושך, בין הטוב ובין הרע . לפני 50 שנה נדרשה פלוגה א' לארוב ולהשמיד את הכוחות המצריים בוואדי מבעוק כדי למנוע מהם להשמידנו . כמו אז גם היום, פלוגה א' תילחם בעוז, בגבורה ובחתירה לניצחון כדי לבצע כל משימה, קשה ככל שתהיה . 50 שנים עברו, והאחריות על הגנת העם והארץ עברה אלינו . זכות היא לנו לקיים את הציווי 'זכור את אשר עשה לך עמלק' . צוואה זו, אשר עברה מדור לדור במשך 2,000 שנות ...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר