פרק 3: רוע הגִזרה

רוו הגערה 63 שיבוש באמצעים לפיזור הפגנות בזמן שנהר השב"חים ממשיך לחדור לשטח הארץ . "אין בעיה", השבתי, בטוח שהגיעה לפחות מידה מסוימת של ישועה . "מהן הוראות הפתיחה באש המעודכנות להנחיית אלוף הפיקוד ? " "אין עדכון בהוראות הפתיחה באש . פשוט תעשה מה שצריך כדי שהם לא יעברו דרכך" . "אוקיי", אמרתי, מתוסכל אבל לא מיואש . "נוכל לפחות לקבל כוחות נוספים כדי לנסות להשתלט על מספר גדול יותר של פרצות ? " "כרגע לא, אם יהיו הוראות אחרות — אעדכן" . דממה השתררה . כל הקצינים שישבו בחדר, שחזו מדי יום במחדל המתמשך בגדר, הבינו שזו הנחיה שאין ביכולתנו לבצע, לפחות לא במסגרת המשאבים והנהלים העומדים לרשותנו — שהם בדיוק המשאבים והנהלים שעמדו לרשותנו אתמול . אבל לא הייתה לנו ברירה . ההוראה עברה מאלוף הפיקוד למח"ט, למג"ד, לסמג"ד ואליי — ונצטרך לנסות לעמוד בה . חזרתי לפלוגה והעברתי תדריך ערב לחיילים המועטים שנותרו בגזרה בסוף השבוע . "המחבלים בשרונה חדרו את הגבול דרכנו", אמרתי, מנסה לדבר במונחים כלליים ככל האפשר, ומזניח באופן שלא מאפיין אותי את המונחים המוגדרים בתו"ל . "אנחנו צריכים לעשות מאמץ להמעיט כמה שיותר את מעבר...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר