אמריקה השנייה | 228 האחרונות, בחג המולד, מצאתי את עצמי לא פעם משוטט בחנויות כולבו גדולות, קונה צעצועים לילדים שמעולם לא פגשתי . כשאני בקניות, אני נזכר שבלי קשר למיקום הסוציו-אקונומי אליו הגעתי בילדותי, תמיד היו כאלה שנותרו רחוק מתחתיי : ילדים שלא יכולים לסמוך על נדיבותם של הסבא והסבתא שלהם ולקבל מתנות חג ; הורים שמצבם הכלכלי כה רעוע עד שהידרדרו לפשע — ולא רק להלוואות חירום — כדי שיוכלו להניח את הצעצוע המבוקש תחת העץ השנה . זו תרגולת מועילה מאוד . ככל שהמחסור פינה את מקומו לשפע בחיי, הרגעים הקטנים הללו של הרהור מול מדף בחנות מזכירים לי כמה אני בר מזל . ובכל זאת, קניית מתנות לילדים מעוטי יכולת מחזירה אותי לילדותי — ולדרכים שבהן מתנות חג המולד שימשו כמוקשים בתוך הבית . מדי שנה, ההורים בשכונה שלי קיימו פולחן שנתי שונה לגמרי מזה שאני מכיר כיום מתוך רווחה חומרית : דאגה עמוקה איך להעניק לילדים "חג מולד נחמד", כשהנחמדות נמדדת לפי כמות הקופסאות העטופות מתחת לעץ . אם החברים שלך ביקרו אצלך שבוע לפני חג המולד וראו רצפה ריקה מתחת לעץ, היית נאלץ להמציא תירוץ . "אימא עוד לא יצאה לקניות", או "אבא מחכה...
אל הספר