פרק פ 1 | 205 שאימא שלי עשתה . ואז הייתי מתמלא רגשות אשם ופחד נורא . כל כך הרבה שנים ראיתי באימא שלי סוג של נבל . ופתאום התחלתי להתנהג בדיוק כמותה . אין פחד גדול יותר מהתחושה שאתה הופך לאותה המפלצת שפעם הסתתרה מתחת למיטה שלך . במהלך שנת הלימודים השנייה שלנו, אושה ואני נסענו לוושינגטון לצורך ראיונות המשך בכמה משרדי עורכי דין . חזרתי לחדר המלון שלנו מיואש אחרי ראיון גרוע במיוחד באחד המשרדים שבאמת רציתי להתקבל אליו . כשאושה ניסתה לנחם אותי, לומר שכנראה הלך לי יותר טוב ממה שחשבתי, וגם שאם לא — יש עוד דגים בים, התפוצצתי . "אל תגידי לי שהלך לי טוב", צעקתי . "את רק מתרצת תירוצים לחולשה שלי . אם הגעתי עד לכאן זה לא היה דרך תירוצים לכישלונות שלי" . יצאתי מהחדר בסערה והסתובבתי במשך שעות ברחובות רובע העסקים של וושינגטון . נזכרתי בפעם ההיא כשאימא לקחה אותי ואת הפודל הקטן שלנו למלון "קומפורט אין" במידלטאון אחרי עוד ריב צרחני עם בוב . שהינו שם כמה ימים, עד שמאמו שכנעה את אימא לחזור הביתה ולהתמודד עם הבעיות שלה כמו אדם בוגר . וחשבתי על אימא כשהייתה ילדה, בורחת עם אִימה ואחותה דרך הדלת האחורית כדי להי...
אל הספר