פרק 5 | 65 הסוסים . הוא שתה אר-סי קולה ודיבר במבטא דרומי מובהק . הוא היה שתיין, אבל הפסיק אחרי שהמיר את דתו לנצרות פנטקוסטלית . כשהייתי איתו, תמיד הרגשתי אהוב, ולכן היה לי כל כך קשה להאמין ש"אינו רוצה בי יותר", כפי שאימא ומאמו סיפרו לי . הייתה לו אישה חדשה, עם שני ילדים קטנים, ואני הוחלפתי . בוב האמל אבי החורג שהפך לאבי המאמץ, היה בחור טוב שהתייחס אל לינדזי ואליי באדיבות . מאמו לא חיבבה אותו במיוחד . "הוא חסר שיניים מפגר ומזדיין", היא נהגה לומר לאימא, ואני מניח שזה היה מסיבות של מעמד ותרבות : מאמו עשתה כל שביכולתה כדי להיות טובה יותר מהנסיבות שבהן נולדה . אף שמעולם לא הייתה עשירה, רצתה שילדיה יזכו להשכלה, יעבדו בעבודות צווארון לבן, ויינשאו לבני זוג מטופחים, בני מעמד הביניים — במילים אחרות, אנשים שונים בתכלית ממנה ומפאפו . בוב, לעומת זאת, היה התגלמותו החיה של כל סטראוטיפ הילבילי אפשרי . לא היה לו קשר משמעותי עם אביו, והוא למד היטב את לקחי ילדותו : היו לו שני ילדים משלו שכמעט ולא פגש, אף שגרו בהמילטון, עיירה השוכנת כחמישה-עשר קילומטרים דרומית למידלטאון . חצי משיניו נשרו, והאחרות היו שחור...
אל הספר