"הַמְלֵא מנוחה נכונה" | 445 פלוגת ליזול התקדמה בשני מאמצים : כוח אחד בפיקוד טריקי, והשני בפיקוד סגנו, ברק בואניש . טריקי החל לנוע קדימה לעבר היעד, בעוד כוח הסגן נתקל במדרגת סלע בגובה כשני מטרים . טריקי המתין בצומת סמוך . לאחר מאמצים מרובים צלח כוחו של ברק את המכשול והצטרף אליו . בדיעבד סיפר טריקי כי ראה בכך עדות לגנטיקה של חטיבה 7 — כמעט כל אנשי המילואים בפלוגה גדלו בחטיבה, והאחיזה במשימה, "בשיניים ממש", היא חלק ממורשתם : לא עוזבים, לא מרפים עד שמצליחים . הפלוגה הגיעה ליעדה לפני אור ראשון — זאת על אף טילי הנ"ט שספגה בדרך . כשהזיק התריע מלמעלה על שתי חוליות מחבלים, טריקי והתצפיתן האווירי ירו לעברן במקביל . סיאג, המג"ד, הרגיש שלמד רבות מהימים בצפון . הוא למד היטב את הצורך להשתנות כל הזמן מול האויב, ואימץ משם תחבולות לחימה . כאשר הגדוד כבש בתים לצורכי שהייה, סיאג הורה להשתמש בחלקם כפיתיון בדרך מסוימת . כשנורו טילים לעבר הבתים, האויב נחשף והושמד . גם הכניסה החטיבתית הלילית — בהפתעה גמורה — שימשה תחבולה . עם עלות השחר, כשהכוחות עמדו ביעדיהם, הכריז סיאג בקול : "בוקר טוב, ג'באליה — חטיבה 7 הג...
אל הספר