פרק חמישה־עשר: פטריית עשן

384 | תחנות 7 , פקדה אותנו השעה בתחילה הכלי "נשך" אותו, בעיקר באצבעות . אבל במהלך הלחימה הוא למד להרגיש את החיבוק של הכלי הגדול — הכלי שנעשה לו לבית . כשנשאל על הנקודה שבה זה קרה, אמר אביב שלא ניתן לשים על כך את האצבע . "אולי זה כמו בהתאהבות", אמר, "אתה לא יודע שזה קורה עד שאתה כבר מאוהב" . אחד הדברים שהכניסו את אביב לתפקיד בצורה טובה במיוחד הייתה מערכת היחסים שלו עם המג"ד, שמעון פוטרבני . שמעון, שעלה כפעוט מברית המועצות, היה בעיני אביב המפקד הטוב ביותר שהוא ראה לאורך שירותו . הוא תיאר אותו כ"שריונר רוסי קלאסי" — מאופק, ממושמע, מתכנן ארבעה צעדים קדימה, ויותר מכול, קר רוח בכל מצב . את אביב הרשימה במיוחד הדוגמה האישית של שמעון . הוא נתקל בה כבר ב- 7 באוקטובר, כששמעון יצא לקרבות בעוד אשתו וילדיו נמצאו במחנה יפתח, שבו התרחשה חדירת מחבלים . גם עתה, ביום שלאחר הכניסה למחנה הפליטים, שימש שמעון דוגמה אישית, כשסירב לעזוב את הגדוד ולהתפנות לטיפול רפואי לאחר שרימון התפוצץ בתוך הטנק שלו . טנק המג"ד . שמעון מסרב להתפנות שמעון עמד בכיפת הטנק . מאז ספג הגדוד אבדות וחטופים באותה שבת, הוא נהפך ממג"ד לע...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר