150 | תחנות 7 , פקדה אותנו השעה עד יום שלישי, 10 באוקטובר, גדוד 77 היה עסוק בטיהור השטח . חוליות מחבלים עדיין הסתתרו ביישובים ובשטחים החקלאיים . הטנקים המשיכו להילחם, והחיילים עסקו גם בסתימת פרצות בגדר . פלוגת זאוס חברה לשתי פלוגות הסדיר, הביאה עימה תשעה טנקים ששונעו מהצפון, והעניקה רוח גבית לגדוד — שסבל מאבדות, פצועים וחטופים, והיה זקוק לעידוד . חיילי המילואים שוחחו עם חיילי הסדיר, עודדו אותם, דאגו לארוחות חמות, ובסוף השבוע ערכו יחד קבלת שבת בשטח . כאשר הוכרז שם המלחמה, "חרבות ברזל", אמר המט"ק עודד פטרובר, פטרו, כי ראוי היה לקרוא לה "משיב הרוח" — גם משום שהחלה בשמחת תורה, היום שבו אומרים בתפילה "משיב הרוח ומוריד הגשם", וגם מפני שהעם כולו זקוק להשבת הרוח לאחר השסעים החברתיים שקדמו למלחמה . עם הפסקת האש יאמר סופר הסמ"פ כי בפלוגה משרתים הייטקיסטים ומורים, בעלי עסקים ושכירים, אבות ורווקים — אבל כל ההבדלים הללו התבטלו . כולם הבינו את שליחותם : להשיב את הרוח . שמעון פוטרבני, מפקד הגדוד, ידע כי לפני שיחל בלחימה בעזה עליו לשקם את הגדוד ממאורעות השבת . הוא עשה הכול כדי שגדוד 77 יהיה הראשון שיי...
אל הספר