124 | תחנות 7 , פקדה אותנו השעה מלמעלה . בעיניו היו ברורות שתי עובדות : אם יש פשיטות מרובות — זאת מלחמה, ואם זאת מלחמה — הזמן הוא גורם קריטי . הוא הורה למפקדים השונים להגיע למחסני החירום בצפון כדי להכין את החטיבה לקרב . הוא עצמו ירד דרומה כדי לקבל תמונת מצב בשטח . בדרך שוחח עם מג"ד 603 , סא"ל גלעד מילס, שגדוד ההנדסה שלו פעל באותה עת בהר חברון . צורי אמר לו : "תגיע עם מה שיש לך", ומילס השיב כי מחלקת הסיור כבר בדרכה דרומה, וכי הוא מגיע עם צוות נוסף . היעד הראשון שאליו ביקש המח"ט להגיע היה נתיב העשרה, שם לחם המג"ד שמעון פוטרבני . בדרכו עצר בפיקוד דרום בניסיון להבין את תמונת המצב, אבל נתקל בכאוס מוחלט בשל הקרבות . "עת להיות מח"ט ועת להיות לוחם", אמר לעצמו, "ועכשיו — עת להיות לוחם" . הוא עלה על ציוד קרב ונסע לעבר העוטף . סמוך ליד מרדכי נקלעו צורי ונהגו, ליאב שגר, להיתקלות . במקום כבר היו לוחמים מיחידות מיוחדות ומהשב"כ, וכלי הרכב ספגו ירי . המח"ט יצא מהרכב, כרע לצידו וכיוון את נשקו לעבר היער שבו הסתתרו המחבלים, כששאר הכוחות פועלים סביבו . לפתע שמע קול מאחור : "צה"ל-צה"ל, חבירה מהכביש ! " הוא...
אל הספר