פרק שמיני: השמיכה קצרה מדי

68 | תחנות 7 , פקדה אותנו השעה שמעון התקשר לרס"ן רועי בנימין, מ"פ גולני, שפעל בשיתוף פעולה גזרתי עם השריון והיה באותה שבת בביתו, ואמר לו שעליו להגיע באופן מיידי — הם במלחמה . ברגעים אלו חש המג"ד את מלוא כובד האחריות של קבלת ההחלטות . בשבת היו בגזרה רק כמחצית מהכוחות, אבל נכסיה הרבים — יישובים ומוצבים — חייבו הגנה מיידית . לאן ישלח את הכוחות ? והמג"ד החליט : קודם כול — להגן על היישובים . בחישוב מהיר, הוא הבין כי מבחינה כמותית יש רכב צבאי אחד בלבד לכל יישוב בגזרה, ולכן החל לשלוח כוחות למקומות שמהם התקבלו דיווחים על פשיטות . הוא שלח חיילים לקיבוץ ארז, ביקש מכוחות מג"ב שביד מרדכי לחסום את כביש 4 , והורה ללוחמי גולני שהיו בקרבת מושב נתיב העשרה להגיע לשם . אחר כך הוא שלח כוח לניר עם, כוח לקיבוץ זיקים וליישובים נוספים . את המשימות קבע שמעון בדקות ספורות מול טלקר, קצין האג"ם, מתוך ידיעה שהוא לא יוכל לעקוב אחרי כל הכוחות . ההגעה לנתיב העשרה, כך החליט, היא משימה בוערת — לאחר שיחה עם סמלת התצפיות היה ברור לו שמחבלים רבים נמצאים בדרכם לשם . כל ההתפתחויות הללו קרו בדקות ספורות ובתחושה שהכול בורח מב...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר