אבא בא 184 חיל הרגלים, ובסיומו שובצה במוצב נחל עוז . רוני מעולם לא הזכירה את שמות חברותיה, ולכן לא הכרנו גם את שמה של שיראל, ואלמלא הגורל המשותף האכזר כל כך, ודאי לא היינו יודעים עליה דבר . אבל חוט משולש קשר בין המשפחות של שלוש החיילות האחרונות שהיו בחמ"ל וגורלן לא נודע : משפחת אשל של רוני אשל, משפחת גלס של ים גלס ומשפחת פור של שיראל חיים פור . עכשיו נותק החוט . צלע אחת נקרעה ממנו . שיראל זוהתה . רוני וים נותרו אחרונות . מאמצעי התקשורת אני לומד ששיראל נחשבה לעמוד התווך של החמ"ל, ושהמשרתים במוצב, ובהם כנראה גם רוני, כינו אותה "המלכה של נחל עוז" . בראש השנה היא אפילו קיבלה אות הצטיינות ממפקד החטיבה . אוטוטו היא עמדה לגזור את כרטיס החוגר . לאחר שסיימה את המשמרת שלה בערב שבת, היא נשארה בחמ"ל עד שלוש לפנות בוקר, כדי לעזור לחיילים . בשעה שש ועשרים, כשהתחיל ירי פצצות מרגמה לעבר נחל עוז, שיראל התעוררה משנתה הקצרה, וכמו האחרות, רצה אל המיגונית ונכנסה אליה כדי לתפוס מחסה . אבל אז קראה לה אושר, הסמב"צית השניה שהיתה במשמרת . אושר היא זו שמהטלפון שלה רוני התקשרה אל שרון כדי להרגיע אותה, אמרה לה שהכ...
אל הספר