אבא בא 132 כל כך קשה לגשש באפלה ולא להיות מסוגל לצייר לך תמונה על חייה של בתך בצבא . זה חוסר אונים מחניק . וגם אם הבנות האלה לא יוכלו לספר לשרון ולי על המשמרת האחרונה של בתי בחמ"ל נחל עוז ועל חטיפתה משם, הן בוודאי יוכלו לסגור עבורנו הרבה חורים ולהשלים הרבה פערים . איזה מין בן אדם רוני היתה ? אהבתן אותה ? היא היתה חברה טובה ? "אני יודע שהייתן קשורות מאוד זו לזו", אני אומר להן . "אני זוכר שגם בחופשות נהגתן להיפגש, יצאתן יחד למסעדות, לברים, לרקוד" . בהבעה על פניה של רוני יכולתי לראות עד כמה היא אוהבת את החברות האלה . הן אמנם נראות לי מוכרות, אבל איני מכיר אותן . שמותיהן חדשים לי . הרי רוני הקפידה למדר אותנו . אני מעביר את מבטי מאחת לשניה ומדמה את רוני נמצאת איתן . הנה היא . אני רואה אותה . היא צוחקת . היא מתגלגלת מצחוק . רוני תמיד צוחקת . אלה חברות הנפש שלה, ונוח לה ביניהן . הן מכירות צדדים שלה שאני לא מכיר . היא מתאימה להן והן מתאימות לה . זו קרבה מיוחדת במינה, יש להן שפה משותפת שאנחנו לא מודעים לה, ושאני רוצה ללמוד עכשיו . יש לי אין-סוף שאלות ואני מתקשה להחליט במה להתחיל . המחשבות מבולב...
אל הספר