ילקוט מורשת קיבוץ לוחמי הגטאות 65 זיכרון פעיל שביקש, לפרקים, לעצב לא רק עבר אלא גם הווה ועתיד טרם נדונה במחקר . אקדים ואומר כי זו שאלה מורכבת : העובדה שמרבית חברי הקיבוץ חוו את שואה, לא הביאה לאחדות דעים בתוכם בנוגע לדפוס הפעילות הרצוי של אותו מחוז זיכרון . מה שנראה מבחוץ כקהילה אשר נושאת מחויבות אחת משותפת לזיכרון ידע 3 מסגרת הזמן של המאמר היא השנים 1949 - ,1959 מחלוקות פנימיות לאורך הדרך . מאפריל 1949 עם הקמתו של קיבוץ לוחמי הגטאות עד הבחירות לכנסת הרביעית בנובמבר 1959 . שני האירועים מסמלים את המחויבות ההדדית בין נושאי נס המרד ובין ביתם ופטרונם התנועתי-פוליטי . במאמר אני מעלה שלוש טענות : 1 ) אי אפשר להבין ולהעריך נכונה את נסיבות הקמתם וקיומם של הקיבוץ ושל בית לוחמי הגטאות בלי להצביע על מרכזיות הקשר האישי הקרוב בין טבנקין ובין קבוצת חברים בקיבוץ, ובראשם בני הזוג צוקרמן, סמלי הגבורה של התנועה . קשר זה היטיב עם הקיבוץ, אך עורר לא אחת מחלוקות פנימיות בין חבריו . עיקרן נסב על המשך המחויבות הכלכלית לתחזוקתו של המוזיאון ולקיום עצרות הזיכרון השנתיות בו . 2 ) תנועת הקבה“מ אימצה את המרד בגטאו...
אל הספר