יהונתן דיין

• 79 • וַיֵּלְכוּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו . וְכָל מַרְאוֹת הַיּוֹם הַהוּא הָלְכוּ סָבְבוּ מִנֶּגֶד אִישׁ עִתִּי : שְׁחִיטַת פַּר הַחַטָּאת וּשְׁחִיטַת שְׂעִיר הַחַטָּאת וְהַזָּיַת דָּמָם עַל הַכַּפֹּרֶת וּנְתִינַת הַדָּם עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ . וַיִּחַר לְאִישׁ עִתִּי . וַיִּזְכֹּר יְמֵי חֶסֶד נְעוּרָיו, עֵת הִתְהַלֵּךְ בַּשָּׂדוֹת לְרוּחַ הַיּוֹם, וְשָׁר לַצְּבִי וּלְעֹפֶר הָאַיָּלִים מִשִּׁירֵי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים שֶׁכֹּה אָהַב : וַיַּעַשׂאֱלֹהִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂהָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב . וַיִּשָּׂא אִישׁעִתִּי אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַצּוּק . וַיִּחַר לוֹעַד מָוֶת . וַיַבֵּט בְּעֵינֵי הַשָּׂעִיר שֶׁלְּרַגְלָיו, וַיִּמָּלֵא מִדַּת הָרַחֲמִים וַיִּצְטַעֵר צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ, וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו וַיְבַקֵּשׁ מִן הַשָּׂעִיר סְלִיחָה וּמְחִילָה . וַיּוֹלֵךְ אֶת הַשָּׂעִיר בְּדַרְכֵי מִדְבָּרוֹת אֲשֶׁר לַצְּבָאִים וְלָאַיָּלוֹת, וַיְבִיאֻהוּאֶל רֵעָיו, שֵׁבֶט רוֹעִים ...  אל הספר