עילי ראונר

• 51 • ככה זה, מה יש שם באין, היא אומרת עכשיו, ומהו הפיתוי הגדול של האין . מה תראה ביגון, איש יקר . האיוולת קמה, וכל הסיפור הזה הולך ומידרדר, המלכה אחינועם רואה את שאול עומד בגן והוא לא כתמול שלשום, "נוֹרָא מַרְאֵהוּ— / וּמֵעַל פָּנָיו יַשְׁקִיפוּפַּחְדֵי הַמָּוֶת . / מִי הִכִּיר אֶת שָׁאוּל וּמִי יַכִּירוֹעָתָּה ? [ . . . ] כִּי אָדָם אֲנַחְנוּ קָרוּץ מֵחֹמֶר כֻּלָּנוּ . / לֹא תַשִּׂיגֵנוּהַשִּׂמְחָה בִלְתִּי הַפָּחַד / גַּם שָׂרוֹת וּמְלָכוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד . " גם הנער דוד מובל לנגן בארמון, אתה זוכר מה כתוב בפרק ט"ז . אבל שאול מתהפך עליו ומנסה לרצוח אותו בהתקף הזעם . "נִפְלוּכוֹכְבֵי שַׁחַק — נִפְלוּנִפְלוּ לָאָרֶץ / רְדִי שֶׁמָשׁ מִמְּקוֹמֵךְ כָּל כְּסִילֵי מַעַל רְדוּ" . אחר כך הוא פותח את הפה ומקלל את דוד, את הנער המסכן במוות כפול, מוות אחרי המוות . ואחרי הקללה הזאת, המוסר המוכתם פונה אל הרעדה הקוסמית, ומן הרעדה הזאת אל הנפילה הכוללת של בריאת העולם . "נִפְלוּבִזְרוֹעַכֹּחַעַל כָל הוֹלְכֵי שָׁפֶל / תִּתֹּם כָּל הַבְרִיאָה גַּם אַתֶּם תִּשָׁבֵרוּ / [ . . . ] רְעָדָה וּמְהוּמָה...  אל הספר